רש"י על נדה ג׳ א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה ג׳ ע״א:ח׳ רש"י על נדה ג׳ ע״א:י״ב »

9 וְאִי בָּעֵית אֵימָא, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: גָּמַר סוֹף טוּמְאָה מִתְּחִלַּת טוּמְאָה.

פירוש רש"י על נדה ג׳ א:ט׳

9 ואיבעית אימא - אי מסוטה גמרי רבנן הוה להו למימר ברה"ר טהור אלא לאו מסוטה מצינן למגמר דתחלת טומאה איתקש לסוטה סוף טומאה לא איתקש ואם כן מאי טעמא דרבי שמעון דמטהר ברה"ר:

10 גמר סוף טומאה - דהיינו טבילה מתחלת מגע הטומאה:

« רש"י על נדה ג׳ ע״א:ח׳ רש"י על נדה ג׳ ע״א:י״ב »